שלום לכיתה הכי הכי
ברוכים הבאים לבלוג הספרותי שלנו
בלוג זה הינו חלק מתהליך הלמידה שלנו בספרות..
נקרא יחדיו יצירות ספרותיות שונות ומגוונות , נתייחס לתכנים שונים ומגוונים שיעלו במהלך הלמידה ונשתף זה את זו בכל העולה על רוחנו..
שימו לב כי הבלוג פתוח לקריאה ,לקהל הרחב בכלל ולתלמידי הכיתה בפרט ,לכן שקלו את האופן בו אתם בוחרים לשתף ולהגיב לדברי חבריכם.
כל דעה, רעיון , הערה והארה יתקבלו בברכה בתנאי שתשמרו על שפה מכבדת ועל כבודם של חבריכם לכיתה..
המשך מסע מרתק..
שלכם,
ענת
ברוכים הבאים לבלוג הספרותי שלנו
בלוג זה הינו חלק מתהליך הלמידה שלנו בספרות..
נקרא יחדיו יצירות ספרותיות שונות ומגוונות , נתייחס לתכנים שונים ומגוונים שיעלו במהלך הלמידה ונשתף זה את זו בכל העולה על רוחנו..
שימו לב כי הבלוג פתוח לקריאה ,לקהל הרחב בכלל ולתלמידי הכיתה בפרט ,לכן שקלו את האופן בו אתם בוחרים לשתף ולהגיב לדברי חבריכם.
כל דעה, רעיון , הערה והארה יתקבלו בברכה בתנאי שתשמרו על שפה מכבדת ועל כבודם של חבריכם לכיתה..
המשך מסע מרתק..
שלכם,
ענת
חנה סנש נולדה בבודפשט שבהונגריה בשנת 1921, למשפחה משכילה אך רחוקה מיהדות. אביה, בלה סנש, היה סופר ומחזאי מפורסם וידוע בהונגריה וגם מחוצה לה. נפטר בהיותה ילדה צעירה. אמה, קטרינה סנש, הייתה מורה למוסיקה.
השבמחקבגיל 13 קיבלה חנה במתנה יומן בו כתבה כתשע שנים. כאשר יצאה לשליחות, ממנה לא שבה, השאירה את היומן, וכתבים נוספים, למשמרת במחסן שבקיבוץ שדות ים.
רק לאחר שנודע לחברי הקיבוץ כי היא לא תשוב, פתחו את המזוודה וגילו את היומן. מאוחר יותר יצא היומן בדפוס, והיום כל אחד יכול לקרוא ביומן מרתק ומרגש זה.
ביומנה כותבת חנה על ראשית עיסוקה בשאלת הזהות היהודית שלה ולקראת סוף לימודיה בגימנסיה היא כותבת "...אני ציונית ואני מרגישה עכשיו שיהודיה אנוכי בעלת הכרה ובכל מעודי. אני מתגאה ביהדותי ומטרתי לעלות לארץ ישראל ולהשתתף בבניינה".
חנה, שגדלה בבית ספוג תרבות אירופית של תיאטרון, קונצרטים, מוזיאונים; חנה שלמדה בבית ספר נוצרי, שלא השתייכה לתנועת נוער יהודית או לכל ארגון יהודי כלשהו, דווקא היא זו שעושה מהפך בחייה ומחליטה לעלות לארץ ישראל