בסיפורים שקראנו פגשנו דמויות של נשים חכמות..
בחרו דמות של אישה שהשפיעה בדרכה על העולם בו היא חיה..(דמות תנכ"ית, הסטורית, פוליטית ) אתם יכולים להעזר במורים להסטוריה ,תנ"ך וגם בי..
הציגו את הדמות שבחרתם באמצעות זמרת"י (זמן, מקום , רקע, תפקיד ויחודיות).
אתם יכולים לעבוד בזוגות.
ענת
בחרו דמות של אישה שהשפיעה בדרכה על העולם בו היא חיה..(דמות תנכ"ית, הסטורית, פוליטית ) אתם יכולים להעזר במורים להסטוריה ,תנ"ך וגם בי..
הציגו את הדמות שבחרתם באמצעות זמרת"י (זמן, מקום , רקע, תפקיד ויחודיות).
אתם יכולים לעבוד בזוגות.
ענת
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
מחקחנה סנש נולדה ב-17 ביולי 1921 בבודפשט שבהונגריה למשפחת משכילים. אביה, בֵּלָה סנש, היה עיתונאי, סופר ילדים ומחבר מחזות-תיאטרון וקומדיות, שנפטר כשהייתה בת שש.
מחקסנש התקבלה לבית ספר פרוטסטנטי לבנות, אך כאשר נבחרה למועצה הספרותית של בית הספר, נמנע ממנה מימוש הבחירה מסיבות אנטישמיות. היא נעשתה ציונית נלהבת לנוכח האנטישמיות בהונגריה.
בשנת 1939 עלתה לארץ-ישראל, למדה שנתיים בבית הספר החקלאי לבנות של חנה מייזל שוחט בנהלל, והצטרפה לקבוצת צעירים שהקימו את קיבוץ שדות ים. בתקופה זו אף הדריכה בקן קריית חיים של הנוער העובד והלומד.
ב-1943 התנדבה לצבא הבריטי, והצטרפה לקבוצת צנחנים שנועדו לצנוח על אדמת אירופה, במסגרת המאבק בגרמניה הנאצית. לצורכי התקשורת, השתמשה סנש בשם הצופן "הגר".
ב-15 במרץ 1944 צנחו חנה סנש וחבריה בקרואטיה, ליד הגבול ההונגרי, שם הצטרפו לקבוצת פרטיזנים מקומית. ביוני 1944 חצתה את הגבול להונגריה ונתפסה על ידי חיילים הונגרים. היא נשלחה לכלא בבודפשט, עיר הולדתה, שם נחקרה בעינויים.
סנש הועמדה לדין בבית דין צבאי הונגרי באשמת ריגול ובגידה במולדת (שהרי נולדה בהונגריה), אך עוד קודם שהסתיים משפטה הוצאה להורג, ב-7 בנובמבר 1944 (כ"א בחשוון ה'תש"ה), בהיותה בת 23.
ממני:ליאל שקד
שרה אהרונסון – גיבורת ניל"י
השבמחקשרה אהרונסון נולדה ב-6.1.1890 במושבה זכרון יעקב למשפחת איכרים בני העלייה הראשונה. נישאה לחיים אברהם, יהודי עמיד ממוצא טורקי. יחד הם עברו לגור בקושטא. ב-1914 כשפרצה מלחמת העולם הראשונה נפרדה מבעלה שנסע לגרמניה במסגרת עסקיו וחזרה לגור בארץ ישראל.
בדרכה היתה עדה לזוועות שעשו הטורקים לארמנים ושמעה על רדיפת יהודי הארץ. הדבר הגביר את רצונה להתנגד לשלטון הטורקי בכל מחיר. בשנת 1916 כשהגיעה לביתה בזכרון יעקב הצטרפה לאחיה אהרון אהרונסון שהקים את ארגון "נצח ישראל לא ישקר". ארגון ניל"י הוא ארגון מחתרת שפעל בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה. מטרתו היתה לעזור בהעברת מידע לצבא הבריטי וזאת כדי להפיל את השלטון העות'נמי ששלט בארץ ישראל באותה התקופה ונלחם כנגד הבריטים בתקופה זו. לאחר שנתיים של פעילות התגלה ארגון ניל"י ע"י השלטון הטורקי אשר הוציא את ראשי הארגון להורג וכלא את חברי הארגון.
בשנת 1917 נתפסה שרה אהרונסון ע"י הטורקים. הם עינו אותה כדי להוציא ממנה סודות על הארגון. הם הובילו אותה ברחוב הראשי של זכרון יעקב, עיר הולדתה. כשהכניסו אותה לביתה היא נכנסה לשירותים, הוציאה אקדח שהיה מוחבא תחת האריחים ושמה קץ לחייה כל זאת על מנת לא למסור את סודות הארגון. שרה אהרונסון שילמה על כך בחייה ולכן כונתה בשם "גיבורת ניל"י
חנה סנש-סמל לגבורה
השבמחקחנה סנש ( 17 ביולי 1921 – 7 בנובמבר 1944) הייתה לוחמת ומשוררת יהודייה.
בשנת 1939 עלתה לארץ-ישראל, למדה שנתיים בבית הספר החקלאי לבנות של חנה מייזל שוחט בנהלל, והצטרפה לקבוצת צעירים שהקימו את קיבוץ שדות ים.
ב-1943 התנדבה לצבא הבריטי, והצטרפה לקבוצת צנחנים שנועדו לצנוח על אדמת אירופה, במסגרת המאבק בגרמניה הנאצית. לצורכי התקשורת, השתמשה סנש בשם הצופן "הגר".
ב-15 במרץ 1944 צנחו חנה סנש וחבריה בקרואטיה, ליד הגבול ההונגרי, שם הצטרפו לקבוצת פרטיזנים מקומית. ביוני 1944 חצתה את הגבול להונגריה ונתפסה על ידי חיילים הונגרים. היא נשלחה לכלא בבודפשט, עיר הולדתה, שם נחקרה בעינויים ונהרגה.
דמותה של חנה סנש משמשת מופת ועליה חונכו דורות. סנש הפכה לסמל בהקרבתה למען מדינה עברית ובעמידתה האיתנה בעינויי השבי. תרמו למעמדה הסמלי, ששאר הצנחנים לא זכו לו, שיריה, מכתביה והכתבים הרבים שהשאירה.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקנועם ודוד ז'7
השבמחקעדה יונת (נולדה ב-22 ביוני 1939) היא ביוכימאית ישראלית, פרופסור מן המניין במכון ויצמן למדע, המתמחה בקריסטלוגרפיה של חלבונים. מחקריה עוסקים במבנהו ובפעולתו של הריבוזום. כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009.
עדה יונת התפרסמה בעבודתה פורצת הדרך בתחום פענוח המבנה המרחבי של הריבוזום על ידי קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן. היא החלה במאמציה בדרך זו עוד בשנות ה-70 של המאה ה-20, ובמשך שנים רבות נחשבו מאמציה לחסרי תקווה, ותוצאותיה הראשונות התקבלו בספקנות.
שני אבוטבול- ז'7
השבמחקהדמות שבחרתי - הנרייטה סולד
תאריך לידה: 21 בדצמבר 1860, בולטימור, מרילנד, ארצות הברית
תאריך פטירה: 13 בפברואר 1945, ירושלים
הנרייטה סולד נולדה בשנת 1860 בבלטימור, ארצות הברית, והייתה הבכורה משמונה בנות.
בתום לימודיה עסקה בהוראה בבית ספר תיכון לבנות, ובמקביל העבירה שעורי היסטוריה ותנ"ך למבוגרים.
הנרייטה סולד הקימה עבור המהגרים שעזבו את רוסיה בגלל הפרעות, בית ספר ללימודי ערב - חידוש גדול באותה תקופה - מתוך רצון לחזק את זהותם היהודית.
בשנת 1897 הצטרפה לתנועה הציונית. לצד פעילותה הציבורית, עסקה בכתיבת שירה ופרוזה, תרגום ועריכה והייתה לעורכת הראשית של ההוצאה לאור היהודית הראשונה.
בשנת 1903, עם מות אביה, עקרה ביחד עם אמה לניו יורק ושם התקבלה כמרצה בסימינר היהודי הטכנולוגי של אמריקה.
בשנת 1909, בהיותה כבת 50, בקרה לראשונה בארץ ישראל.
בשנת 1912 הקימה את ארגון "הדסה" שעסק בפעולות עזרה וסיוע ,בעיקר בתחומי הבריאות והרווחה. עד מהרה כלל האירגון מרפאות ובתי חולים.
בשנת 1920 עלתה ארצה ובשנת 1927 החלה לנהל את מחלקת החינוך והבריאות בהנהלה הציונית. לאחר מכן את פעולות העזרה הסוציאלית מטעם הוועד הלאומי.
בשנת 1934 עמדה בראש מפעל עליית הנוער, שהציל רבבות ילדים מציפורני הנאצים והעלה אותם לישראל, קלט אותם בארץ וחינך אותם בקיבוצים, בכפרי נוער ופנימיות.
היא נפטרה בשנת 1945 במרכז הרפואי "הדסה", בית החולים שעשתה רבות להקמתו.
להנרייטה סולד לא היו ילדים משלה, אולם היא הייתה אם לרבבות ילדים אחרים. בישראל מצויין "יום המשפחה" ב - ל' בשבט - תאריך מותה של הנרייטה סולד, כאות הוקרה על היותה "אם" לבני הנוער היהודיים בהם טיפלה.
מוסד מחקר על שם הנרייטה סולד הוקם והוא עוסק במחקרים ומארגן פעילויות לנוער, בסדר גודל לאומי.
כפר סולד בצפון, נקרא על שמה.
אור איבגי וסתיו גינה
השבמחקהדמות שבחרנו היא אסתר המלכה
במשתה שעורך המלך אחשוורוש בשנה השלישית למלכותו. בשיאו של המשתה, מזמין המלך את המלכה ושתי לאולם הגברים כדי להראות את יופיה בפני כל הנוכחים. ושתי ממאנת, ויועצי המלך ממליצים לו להדיח אותה ולהמליך מלכה חדשה תחתיה. המלך מקבל את עצת יועציו ושולח אנשים שיחפשו יורשת למלכה המודחת בין כל בתולות הממלכה. בתוך הבתולות הרבות המגיעות לשושן הבירה, נלקחת גם הדסה, בת-דודו של מרדכי היהודי, שאימץ אותה לו לבת במות אביה ואמה. מרדכי מסתובב ליד הארמון שבו היא מוחזקת ומצווה עליה שלא לגלות את מוצאה היהודי.
לאחר תהליך ממושך נבחרת אסתר למלכה, ומרדכי ממשיך לשהות בקרבת הארמון. יום אחד שומע מרדכי שניים משומרי הסף, בגתן ותרש, זוממים להתנקש באחשוורוש, הוא מודיע על כך לאסתר, וזו מודיעה למלך בשם מרדכי. בגתן ותרש נתלים.
מישל רובינסון אובמה- זמרתי
השבמחקזמן- 1964-כיום.
מקום-מישל נולדה וגדלה בדרום עיר שיקגו, אילינוי.
רקע-הוריה של מישל הם ממוצא אמריקאי אפריקאי והם צאצאי עבדים שהובאו לארצות הברית לפני מלחמת האזרחים האמריקאית.
תפקיד-לאחר סיום לימודי המשפטים החלה מישל לעבוד בחברת עורכי הדין סידלי אוסטין בשיקגו. תחומי עיסוקה היו שיווק וקניין רוחני.
ייחודיות- למישל קוראים האישה הראשונה בעולם, מכיוון שהיא אשתו של נשיא ארה"ב.
נועה ציפורה
השבמחקבחרתי באנגלה מרקל
זמן: נולדה ב-17.7.54 וחיה עד היום. מכהנת כקאנצלרית גרמניה מ-30.5.05 עד היום בקדנציה השלישית שלה.
מקום: היא נולדה בהמבורג, דרום גרמניה ועברה לחיות במזרח גרמניה (מדינת מקלנבורג-מערב פומרניה) וממשיכה לגור שם עד היום. איחוד גרמניה (שנת 90) אפשר לה להשפיע על המדינה כולה.
רקע: אנגלה מרקל היא קאנצלרית גרמניה הנוכחית וכרגע היא בקדנציה ה-3 שלה. היא האישה הראשונה שמכהנת בתור קאנצלר אך לפני שהגיעה לתפקיד הזה היא כיהנה גם בתפקידים אחרים: שרת הנשים והנוער (3 שנים) ושרת איכות הסביבה (4 שנים). במסגרת תפקידה היא חיזקה את הקשר בין גרמניה לישראל והפסיקה כל קיום מגע עם החמאס. היא גם עשתה דוקטורט בכימיה קוואנטית ועשתה עשרות מאמרי מחקר בנושאים שונים, וקיבלה תארי כבוד מאונברסיטאות ומדינות ברחבי העולם.
תפקיד: קאנצלרית גרמניה הנוכחית.
יחודיות: היא האישה הראשונה בתפקיד קאנצלר. היא חיזקה את קשרי ישראל וגרמניה. היא זכתה בהמון פרסים ותארים וגם בפרסי ותארי כבוד והיא דוברת גרמנית, אנגלית ורוסית.
הילה שרושי
השבמחקגולדה מאיר
זמן:נולדה ב־3 במאי 1898 נפטרה ב-8 בדצמבר 1978.
מקום: נולדה בעיר קייב שבאימפריה הרוסית (כיום בירת אוקראינה) ועלתה לארץ ישראל עם משפחתה בשנת 1921.
רקע: בחודשים שלפני מלחמת יום הכיפורים זרמו התרעות רבות מפני מלחמה מתקרבת. המלך חוסיין נפגש עם גולדה מאיר מספר פעמים לפני המלחמה. הפגישה האחרונה התקיימה ב-25 בספטמבר 1973 בתל אביב, בה נכחו גם ראש ממשלת ירדן זייד אל-ריפאעי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה מרדכי גזית, לו קידר, מזכירתה של מאיר, ובכירי אגף המודיעין שצפו והקשיבו לשיחה. לפי צבי זמיר, ראש "המוסד" באותה עת, המלך חוסיין התריע בפגישות אלה מפני מלחמה קרובה. לפיכך התייעצה גולדה עם שר הביטחון משה דיין שהרגיע אותה. גם בערב יום כיפור נמנעה מאיר מגיוס המילואים, בהתבסס על דעתם של דוד אלעזר, משה דיין, ראש אמ"ן וחיים בר לב, החלטה שהיא הגדירה כטעותה הגדולה ביותר, שעליה "לא הייתה לה נחמה". לפי דעה אחרת, בישיבת ממשלה מצומצמת שהתקימה ביום שישי, ערב יום כיפור 5.10.1973, גולדה החליטה לא לגיס מילואים לפי המלצת שר הביטחון משה דיין, הרמטכ"ל דוד אלעזר שהעריך סבירות לא גבוהה למלחמה, וראש אמ"ן אלי זעירא ששלל מלחמה והרשים את השרים בטון הבטוח שלו. עם זאת גולדה הוסמכה לגיס מילואים במהלך יום הכיפורים, אם יהיה צורך. ביום הכיפורים עצמו, שעות לפני פרוץ המלחמה, הכריעה מאיר לגייס את המילואים לבקשתו של הרמטכ"ל דוד אלעזר, בניגוד לדעתו של דיין, שחשש שהעולם יראה זאת כהתגרות וכתוקפנות. עם זאת, היא סירבה להצעתו של הרמטכ"ל להנחית מכה מקדימה, מחשש שכך תמנע הגעת עזרה בינלאומית במהלך המלחמה. בשעות אלה, דרש שר החוץ האמריקאי קיסינג'ר מישראל לא להנחית מכה מקדימה וקיבל אישור על כך מגולדה. בימיה הראשונים של המלחמה, כאשר היה נראה שמלאי התחמושת של צה"ל אוזל בקצב מסחרר, הציעה לטוס בעצמה לארצות הברית כדי לשכנע את הנשיא ניקסון להקים "רכבת אווירית" לישראל, אולם לבסוף מבצע ניקל גראס יצא לדרך גם מבלי נסיעה זאת. חרף תוצאות המלחמה נבחרה גולדה מאיר שנית לראשות הממשלה בבחירות לכנסת השמינית, שנערכו זמן קצר לאחר המלחמה, אך הביקורת הציבורית גברה. מאיר התאמצה למנוע הקמת ועדת חקירה או לפחות לדחות את הקמתה וניסתה לתעל את הדרישות לבדיקה מבצעית של כשלים נקודתיים. מאמציה לא צלחו והיא נאלצה להסכים להקמת ועדת אגרנט. הוועדה אמנם ניקתה את הדרג המדיני וקבעה שמאיר פעלה בצורה שקולה ונכונה והחלטותיה היו נכונות, אך קיומה של הוועדה הביאה להתגברות הביקורת הציבורית שהובילה להגשת התפטרותה ב-11 באפריל 1974, חודש בלבד לאחר שהקימה את ממשלתה השלישית. ב-3 ביוני החליף אותה יצחק רבין בראשות הממשלה. מאיר עוד הספיקה לחתום על הסכמי הפרדת הכוחות עם מצרים ועם סוריה.
תפקיד: הייתה ראש הממשלה, יו"ר מפלגת העבודה, שרת החוץ, שרת העבודה
יחודיות: הייתה ראשת הממשלה והאישה היחידה שכיהנה בתפקיד זה.
רביד דהן ז'7
השבמחקבחרתי לעשות את המשימה על רוזה פארקס
זמן : רוזה לואיס פארקס נולדה בתאריך 04.04.1913 ונפטרה בתאריך 24.10.2005
מקום : רוזה פארקס נולדה בעיירה טוסקגי באלבמה בשם רוזה לואיז מק-קאולי
רקע : רוזה לואיס פארקס הייתה אפרו-אמריקאית פעילה בתנועה האמריקאית לזכויות האזרח. מפורסמת בשל סירובה בשנת 1955 לפנות את כיסאה באוטובוס לאדם לבן - סירוב שהוביל למעצרה. מעצר זה הוביל, בעזרתו של מרטין לותר קינג, לחרם האוטובוסים של מונטגומרי, בעקבותיו ביטלה חברת האוטובוסים הציבורית את מדיניות ההפרדה הגזעית שלה.
תפקיד : בדצמבר 1943 הפכה פארקס פעילה בתנועה האמריקאית לזכויות האזרח. באוגוסט 1955 נחרדו רבים מהרצח האכזרי של אמט טיל , טיל היה נער אפריקאי אמריקאי שנרצח במיסיסיפי בהיותו בן 14, מכיוון ששוחח עם אשה לבנה. ב-27 בנובמבר 1955 השתתפה פארקס בעצרת המונית במונטגומרי, במחאה על הרצח. ארבעה ימים לאחר מכן, ב-1 בדצמבר 1955, סירבה פארקס לפנות את כיסאה לאדם לבן. היא נאסרה, נשפטה והורשעה בהפרת הסדר הציבורי. באותם ימים החוק קבע כי חלקו הקדמי של האוטובוס מיועדים ללבנים ואילו האחורי לשחורים. פארקס אומנם ישבה בחלקו האחורי של האוטובוס, אולם היה נהוג שכאשר החלק הקדמי התמלא, הנהג פנה לשחורים והורה להם לפנות את מקומם ללבנים. פארקס לא הייתה הראשונה שהורשעה בעברה זו: עשר שנים קודם לכן הורשעה איירין מורגן בגין אותה עבירה, והערעור על הרשעתה הוביל לאיסור על הפרדה גזעית בתחבורה הבין-מדינתית. בשונה מפארקס, המקרה של מורגן לא ייצג סירוב לא-אלים, וכן מורגן לא הייתה מקושרת לתנועה לשחרור השחורים, ולכן המקרה שלה לא הצית את התגובות שבאו בעקבות המעצר של פארקס. ותשעה חודשים לפני המעצר של פארקס, קלודט קולבין הייתה הראשונה במונטגומרי שנעצרה על סירוב להישמע לחוקי ההפרדה הגזעית באוטובוסים. מנהיגי התנועה השחורה במונטגומרי החליטו שקולבין אינה דמות מספיק טובה לייצג את המאבק כי הייתה רק בת-עשרה, ונכנסה להריון מחוץ למסגרת הנישואים. וכך החליטו לחכות למקרה "פוטוגני" יותר, וכזה היה המעצר של פארקס, שהייתה מקושרת לתנועה לשחרור שחורים ונחשבה מכובדת חברתית.
בעקבות מעצרה הוביל הכומר מרטין לותר קינג את חרם האוטובוסים של מונטגומרי אשר בעקבותיו ביטלה חברת האוטובוסים הציבורית את מדיניות ההפרדה הגזעית שלה. הערעור על הרשעתה של פארקס נידון בבית המשפט העליון של ארצות הברית. ב-13 בנובמבר הכריעו השופטים כי ההפרדה הגזעית באוטובוסים נוגדת את חוקת ארצות הברית.
פארקס הפכה לסמל בתנועה לזכויות האזרח. בשנות ה-60 של המאה ה-20 היא עברה לדטרויט והייתה פעילה במפלגה הדמוקרטית.
ייחודיות : בחרתי ברוזה פארקס משום שהיא דאגה לזכויותיה ולחמה בשביל שיויון זכויות .
היא לחמה נגד גזענות והביעה את דעתה. בשל תרומתה זכתה רוזה פארקס לאזכרת שמה בהיכל התהילה לנשים של מישיגן בשנת 1983. ב-1996 העניק לה הנשיא ביל קלינטון את מדליית החירות הנשיאותית וב-1999 הוענקה לה מדליית הזהב של הקונגרס על פעילותה נגד גזענות.
ב-1994 ביקש חבר הקו קלוקס קלאן לאפשר לארגונו לאמץ קטע מדרך בעיר סנט לואיס שבמדינת מיזורי בארצות הברית. במסגרת האימוץ, אמור היה הארגון לדאוג לנקיון הדרך, שבה אמורים היו להיות מוצבים שלטים הנושאים את שמו. בתחילה סירבה המדינה לבקשה, אבל לאחר פסיקת בית-משפט פדרלי שהסירוב אינו חוקתי, הוכרחה המדינה בשנת 2000 להציב את השלטים. בית המחוקקים של מיזורי החליט בתגובה לשנות את שם הדרך לדרך רוזה פארקס, והקו קלוקס קלאן ויתר על זכותו לטפח דרך זו.
שירה לירז ברנוב ז'7
השבמחקבחרתי לעשות של המשימה על האלה דמטר
האלה דמטר:
אלת התבואה במיתולוגיה היוונית, משתייכת לקבוצת האלים הכתוניים ואחת מ-12 האלים האולימפיים. מקבילתה הרומית נקראת קרס, קראת גם בהתאמה צ'רס, צרס או סרס בארצות דוברות איטלקית, גרמנית, אנגלית וספרדית), אחותו של יופיטר, ואמה של קורה, המזוהה גם כפרספונה היוונית. דמטר הייתה בתם של קרונוס וריה, אחותם של זאוס, פוסידון, האדס, הרה והסטיה ואמה של פרספונה. בתור אלת התבואה היה לה תפקיד חשוב, שכן היוונים נשענו על חקלאות לקיומם ולפיכך ביטאו את הערצתם לדמטר בפסטיבלים וכיבודים אחרים. הקשר שלה לתבואה הפך אותה בעקיפין גם לאלת הפריון.
המיתוס מספר כי האדס, אל השאול, התאהב בפרספונה, בתה של דמטר וחטף אותה אל השאול. דמטר, שאהבה מאוד את בתה, זעמה על האירוע וכתוצאה מכך- הפסיקה את צמיחת היבול והתבואה והביאה בצורת וקרה על האדמה. בני האדם, שגוועו ברעב, התחננו לאלים שישנו את רוע הגזרה. זאוס פנה לדמטר וזו התנתה את הסכמתה להחזרת הסדר הקיים בכך שיאפשרו לה להתאחד חזרה עם בתה. לפיכך זאוס דרש מהאדס להשיב את פרספונה לאמה.
האדס הסכים בלית ברירה, אך לפני ששחרר את פרספונה, נתן לה לאכול גרעין רימון, שזרע בלבה געגועים עזים ומייסרים אליו. לאחר שבלעה את הגרעין, לא יכולה הייתה פרספונה לחיות ולו שנה אחת בלי האדס. היא חזרה לאמה, אך בכל שנה, הייתה יורדת למספר חודשים (כמספר גרעיני הרימון שאכלה. המספר משתנה מגרסה לגרסה) לשאול, כדי להיות עם האדס. בחודשים אלו, כאבה של דמטר היה חוזר, ושוב היא הייתה מקפיאה את האדמה, העלים היו נושרים ודבר לא היה צומח. כך נוצרו עונות השנה. בתקופת האבל היו החורף והסתיו. כאשר פרספונה הייתה חוזרת מן השאול, הכול היה מתחיל ללבלב ולצמוח והאנשים היו קוצרים את התבואה, כך נוצרו האביב והקיץ.
נהוג היה לקיים שני פולחנים לדמטר ולבתה פרספונה.
הראשון, מיסתירה - פולחן הסוד, התקיים באלאוסיס (קרוב לאתונה). נשים היו יוצאות למסע רגלי של כ-30 ק"מ מאתונה לאלאוסיס, שם היו עורכות טקס לזכר ניסיונה של דמטר להעניק חיי נצח לאנושות באמצעות הכנסת תינוק לאש הבוערת.
הפולחן השני, שנקרא תסמופוריה, נמשך 10 ימים והיה מיועד לנשים נשואות בלבד. אף על פי שהומרוס בהמנוניו קשר כתרים רבים לדמטר, ובמיוחד ייחס לה לימוד החקלאות לבני-האדם, הרי שגברי אתונה לא אהבו את הפולחן הנשי והיו נוהגים לספר בדיחות גסות על המתרחש בו. אחד מהלועגים לו היה אלקיביאדס. המחזאי אריסטופאנס תיאר בהרחבה את פולחן דמטר תוך שהוא מבקר אותו, ו"שלח" אליו גברים מחופשים לנשים.
על שמה נקרא האסטרואיד הראשון וכוכב הלכת הננסי "קרס"
לאון ליפבסקי
השבמחקבחרתי באנה פרנק
זמן:אנליס מארי פרנק נולדה ב-12 ליוני 1929 ונהרגה בתחילת מרץ 1945.
מקום:אנליס מארי נולדה בפרנקפורט, רפובליקת ויימאר.
רקע: אנה פרנק הייתה נערה יהודייה שנספתה בשואה, והיומן שכתבה התפרסם בכול העולם.
ביולי 1942 נכנסה משפחת פרנק, שהתגוררה באמסטרדם, למחבוא מאימת הנאצים. ב-4 באוגוסט 1944 נחשף המחבוא, ובני משפחת פרנק הועברו למחנה המעבר המשטרתי ליהודים וֶסְטֶרְבּוֹרְק, וממנו הועברו כעבור חודש למחנה ההשמדה, אושוויץ. ב-28 באוקטובר 1944 הועברו אנה ואחותה מרגוט למחנה הריכוז, ברגן בלזן, שם נפטרו שתיהן מטיפוס הבהרות.
בעת שהייתה במחבוא כתבה אנה יומן אישי, אשר התפרסם לאחר מלחמת העולם השנייה, וחשף בפני קוראים רבים בעשורים שלאחר מכן ממד אנושי מזווית אישית של קורבנות השואה. היומן שחיברה, שבו תיעדה, בין השאר, את התקופה שבה הסתתרה יחד עם משפחתה מאימת רדיפות הנאצים במחבוא בבית המשרדים של חברת אופקטה באמסטרדם, יצא לאור כספר, וזכה לפופולריות רבה ולתרגומים לעשרות שפות. הסופר היהודי פרימו לוי כתב על היומן: "אנה פרנק אחת מרגשת אותנו יותר מאין ספור אחרים, שסבלו כמוה אך פניהם נותרו בחשכה. ייתכן שעדיף כך; אם היינו יכולים להכיל את כל הסבל של כל אותם אנשים לא היינו יכולים לחיות".
תפקיד:אנה פרנק כתבה יומן אישי שבו תיעדה בין השאר, את התקופה שבה הסתתרה יחד עם משפחתה מאימת רדיפות הנאצים במחבוא בבית המשרדים של חברת אופקטה באמסטרדם.
יחודיות:לאנה פרנק היו הרבה תיקוות שהיא תינצל אם משפחתה ואפילו כתבה יומן אישי לעומת האנשים האחרים שהסתתרו.
ניקיטה
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקגיא צ'רניה
השבמחקבחרתי בדמות הנשית המלכה אליזבת השנייה:
אליזבת אלכסנדרה מרי וינדזור (נולדה ב-21 באפריל 1926), או המלכה אליזבת השנייה, היא מלכת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד ו-15 מדינות נוספות. היא מכהנת גם כראש חבר העמים הבריטי, בו חברות גם מדינות שהיא אינה מולכת עליהן.
מלבד היותה ראש הממלכה המאוחדת וחבר העמים הבריטי, משמשת אליזבת כמפקדת העליונה של הצבא הבריטי וראש הכנסייה האנגליקנית. במקומות מסוימים היא נושאת תארים שונים. המלכה היא אחת משני אישים בלבד המכהנים כראש מדינה ביותר ממדינה אחת.
בעת תחילת שלטונה, בשנת 1952, היו נתונות למלכותה שבע מדינות, ולאורך כהונתה היא מלכה ב-32 מדינות שונות. במהלך כהונתה קיבלו מדינות רבות שהיו נתונות לשלטון האימפריה הבריטית עצמאות, אך חלקן הוסיפו לראות בה את מלכתן באופן סמלי עד שמינו לעצמן ראש-מדינה מקומי (בדרך-כלל נשיא). 15 מדינות מלבד בריטניה מוסיפות לראות בה את מלכתן גם כיום. בכל מדינה ממדינות אלו מוכר שלטונה של המלכה באופן עצמאי והיא מיוצגת בהן על ידי מושל כללי, הממונה מטעמה בהמלצת הממשלה המקומית. כל המדינות שבהן מולכת אליזבת השנייה חברות בחבר העמים הבריטי ואוכלוסייתן מקיפה כ-130 מיליון תושבים. בחבר העמים הבריטי חברות גם מדינות שאינן נתונות למלכותה של אליזבת השנייה, אולם היא מכהנת כראש הארגון.
סמכויותיה רחבות היקף להלכה, אך בפועל אין היא רשאית לעשות בהן שימוש. כמעט כל פעולותיה, בפרט בתחום הפוליטי, נעשות לצרכים סמליים וטקסיים בלבד.
כהונתה החלה עם פטירת אביה, המלך ג'ורג' השישי, ב-6 בפברואר 1952.
היא נישאה בשנת 1947 לנסיך פיליפ, הנושא מאז נישואיהם בתואר "הדוכס מאדינבורו", שכן במקרה שהמלכה מכהנת בתפקיד המונרך, בעלה אינו נקרא מלך.
חנה סנש
השבמחקחנה סנש - חיים שנגדעו
השבמחקחנה סנש נולדה בבודפשט שבהונגריה בשנת 1921, למשפחה משכילה אך רחוקה מיהדות. אביה, בלה סנש, היה סופר ומחזאי מפורסם וידוע בהונגריה וגם מחוצה לה. נפטר בהיותה ילדה צעירה. אמה, קטרינה סנש, הייתה מורה למוסיקה.
בגיל 13 קיבלה חנה במתנה יומן בו כתבה כתשע שנים. כאשר יצאה לשליחות, ממנה לא שבה, השאירה את היומן, וכתבים נוספים, למשמרת במחסן שבקיבוץ שדות ים.
רק לאחר שנודע לחברי הקיבוץ כי היא לא תשוב, פתחו את המזוודה וגילו את היומן. מאוחר יותר יצא היומן בדפוס, והיום כל אחד יכול לקרוא ביומן מרתק ומרגש זה.
ביומנה כותבת חנה על ראשית עיסוקה בשאלת הזהות היהודית שלה ולקראת סוף לימודיה בגימנסיה היא כותבת "...אני ציונית ואני מרגישה עכשיו שיהודיה אנוכי בעלת הכרה ובכל מעודי. אני מתגאה ביהדותי ומטרתי לעלות לארץ ישראל ולהשתתף בבניינה".
חנה, שגדלה בבית ספוג תרבות אירופית של תיאטרון, קונצרטים, מוזיאונים; חנה שלמדה בבית ספר נוצרי, שלא השתייכה לתנועת נוער יהודית או לכל ארגון יהודי כלשהו, דווקא היא זו שעושה מהפך בחייה ומחליטה לעלות לארץ ישראל.
מימני:אליסיה דדשב
ניקיטה קובלצוק
השבמחקבחרתי בגולדה מאר
גולדה מאיר נולדה ב-3 במאי 1898
י"א באייר ה'תרנ"ח
ונפתרה ב-8 בדצמבר 1978 (בגיל 80)
ח' בכסלו ה'תשל"ט
גולדה מאיר נולדה בעיר קייב שבאימפריה הרוסית (כיום בירת אוקראינה) בשם גולדה מבוביץ', בת למשפחה יהודית ענייה, מסורתית.
רקע:חמישה ילדים שנולדו לפניה מתו בינקותם, וגולדה נותרה עם שתי אחיות. בשנת 1903, אחרי שאביה התקשה למצוא עבודה כנגר, היגר בגפו לארצות הברית, ויתר בני המשפחה עברו לעיר פינסק בבלארוס. בשנתיים ששהתה המשפחה בלעדיו בעיר פינסק התמסרה אחותה שיינה לפעילות ציונית-מהפכנית שסיכנה אותה בהסתבכות עם השלטונות, והדבר הותיר חותם עמוק על גולדה הצעירה וזירז את הגירת המשפחה ב-1906 בעקבות האב. גולדה, הוריה ואחיותיה השתכנו בעיר מילווקי שבארצות הברית.הוריה, שנותרו עניים למרות החנות שפתחה אִמהּ, לא היו בעלי שאיפות גדולות בקשר לחינוכה של גולדה, במיוחד לאור עימותיהם עם אחותה הגדולה שיינה, שאת רעיונותיה הסוציאליסטיים תיעבו. "הוריי היו משוכנעים שחינוך תיכוני עבורי הוא מותרות לא הכרחית ולא רצויה", סיפרה לימים. גולדה התעקשה על לימודים בבית ספר תיכון, והתעמתה על כך עם אמה. אחותה שיינה ובעלה, סיפקו לה פתח מילוט. עניים מרודים ככל שהיו, הם הציעו לה להצטרף אליהם לדנוור. בגיל 15 נעלמה גולדה מהבית, אחרי שאספה כסף לנסיעה הארוכה ברכבת, והותירה מכתב הסבר להוריה, שתגובתם הייתה קשה.
בתקופה שבה שהתה אצל אחותה ובעלה התוודעה לחבורת הצעירים היהודים הסוציאליסטים שהתאספה בביתם. שיחותיהם ורעיונותיהם הציוניים ריתקו אותה. אחד מהאורחים היה מוריס מאירסון, שמשך את ליבה בידיעותיו האנציקלופדיות ובאהבתו למוזיקה ולשירה. משהחלה גם אחותה להכביד ביחסה אליה, עברה גולדה לגור בשותפות. כעבור זמן מה, שלח לה אביה לראשונה מכתב ובו בקשה שתחזור, למען אִמהּ, בעקבותיו חזרה גולדה למילווקי, שנתיים לאחר שעזבה אותה.
תפקידים בולטים: ראש הממשלה
יו"ר מפלגת העבודה
שרת החוץ
שרת העבוד
יחודיות:היא היתה ראש הממשלה הבת היחידה שכיהנה
עידן סקוטלסקי ז'7
השבמחקבחרתי בדמות המקראית: יעל אשת חבר הקיני
סיפור יעל וסיסרא מספר שופטים פרק ד':
(יז) וְסִיסְרָא נָס בְּרַגְלָיו אֶל אֹהֶל יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי כִּי שָׁלוֹם בֵּין יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר וּבֵין בֵּית חֶבֶר הַקֵּינִי: (יח) וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרַאת סִיסְרָא וַתֹּאמֶר אֵלָיו סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי אַל תִּירָא וַיָּסַר אֵלֶיהָ הָאֹהֱלָה וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָה: (יט) וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם כִּי צָמֵאתִי וַתִּפְתַּח אֶת נֹאוד הֶחָלָב וַתַּשְׁקֵהוּ וַתְּכַסֵּהוּ: (כ) וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל וְהָיָה אִם אִישׁ יָבוֹא וּשְׁאֵלֵךְ וְאָמַר הֲיֵשׁ פֹּה אִישׁ וְאָמַרְתְּ אָיִן: (כא) וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר אֶת יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט וַתִּתְקַע אֶת הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ וְהוּא נִרְדַּם וַיָּעַף וַיָּמֹת: (כב) וְהִנֵּה בָרָק רֹדֵף אֶת סִיסְרָא וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר לוֹ לֵךְ וְאַרְאֶךָּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וְהִנֵּה סִיסְרָא נֹפֵל מֵת וְהַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ:
(כג) וַיַּכְנַע אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא אֵת יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (כד) וַתֵּלֶךְ יַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָלוֹךְ וְקָשָׁה עַל יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן עַד אֲשֶׁר הִכְרִיתוּ אֵת יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן:
יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי היא דמות מקראית המוזכרת בספר שופטים כמי שהרגה את סיסרא במלחמתו עם דבורה הנביאה וברק בן אבינעם, וכן כשופטת בישראל.
על פי חז"ל, יעל הייתה אשת חבר משבט הקיני, שהיו צאצאי חובב בן רעואל חותן משה, ונחשבו מאז כשבט מקורב לעם ישראל.
על פי המסופר בתנ"ך, בתקופת השופטים ישב שבט הקיני בצפון ארץ ישראל, באזור הקרבות שבין ישראל ובין יבין מלך חצור, באתר בשם אלון בצעננים.
בין יבין מלך חצור ובין שבט הקיני שרר שלום.
כאשר ברח צבאו של סיסרא מפני דבורה וברק, סיסרא נמלט למאהל שבו שכנה יעל.
יעל מוצגת כאשה חכמה ומכובדת, היא עושה הכל בחוכמה רבה, מפתה את סיסרא להיכנס לאוהל שלה, נותנת לו להרגיש בנוח ובטוח, מכסה אותו בשמיכה, משקה אותו בחלב, ואז תוקעת את היתד של האוהל ברקתו של סיסרא והורגת אותו.
יעל רואה את ברק הרודף אחרי סיסרא ומראה לו את אויבו נופל מת והיתד ברקתו. כך סייעה יעל לברק ולדבורה במלחמתם.
בשירת דבורה נאמר שיר הלל ליעל: "תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ". יעל שהייתה משבט הקיני, שלא הייתה להם שום מחויבות בסכסוך, התנדבה וסיכנה את עצמה ואת גורלה.
כמו דמויות מקראיות אחרות דמותה של יעל ומעשיה היו לאחד מהדימויים שצויירו ופוסלו במשך הדורות.
בתרבות היהודית הפכה יעל לגיבורת תרבות ודגם חיקוי.
השם יעל נעשה נפוץ, עד היום, בשל ערכי הגבורה שדמותה מסמלת.
זאת אורן
השבמחקאני בחרתי בשרה גיבורת נילי
הסיפור פותח בפגישתם של שרה אהרונסון ואבשלום פיינברג בארץ ישראל העות'מאנית, עוד בהיותם ילדים. לאחר שאבשלום מגיע לביתה של שרה ומזמין את שרה ושניים מאחיה – רבקה ואלכסנדר, לטיול, מציג אבשלום בפניהם מערה נסתרת שמצא בעת מפולת סלעים. בעקבות הצעתו של אבשלום להקים מחתרת שתגן על היישוב העברי מפני שודדים ועות'מאנים, הם מקימים קבוצה ששמה הגדעונים.
לאחר תקופת שנים שבה קבוצת הגדעונים המשיכה לפעול ללא אבשלום (שנסע ללמוד בצרפת), מלכה, אמם של שרה ורבקה נפטרה. שרה ורבקה בוגרות ונישאות (שרה נישאת לחיים אברהם, ורבקה נישאת לאבשלום, שחזר לישראל בתום תקופת השנים). שרה נוסעת לאיסטנבול ביחד עם בעלה. באיסטנבול, שרה שומעת מפי אנשים על מלחמת העולם הראשונה, שבה משתתפת, בין היתר, האימפריה העות'מאנית. שרה נוסעת לארץ ישראל בחזרה על־מנת לבקר את קרובי משפחתה ולעזור להם כלכלית, תוך כדי עזיבת בעלה. בעת נסיעתה לארץ ישראל, שרה מבחינה בשיירות של ארמנים מגורשים מבתיהם. היא מתפלאת ותוהה אם זה יקרה גם לקהילה היהודית בישראל.
שרה נפגשת עם משפחתה, ומצטרפת למחתרת ניל"י (שאליה שייכים, בין היתר, אהרן אהרונסון, אחד מהאחים של שרה, ואבשלום פיינברג) שתפקידה לעזור לבריטים לכבוש את ארץ ישראל , על ידי ריגול. תפקידה העיקרי של שרה במחתרת הוא הצפנת הידיעות. לאחר פעילות ממושכת במחתרת, אבשלום פיינברג מת, לאחר שהוא ויוסף לישנסקי ניסו להגיע לקהיר על מנת ליצור קשר עם הבריטים, והותקפו בידי בדואים.
לקראת סיום הספר, רבים מחברי ניל"י נוסעים מישראל בעקבות חשדם של העות'מאנים בהם. שרה נתפסת לפני שהספיקה לעלות על ספינה, ונחקרת בעינויים על מנת שתספר על מיקומו של יוסף לישנסקי (שברח לכרמל). לאחר שנשברה מהעינויים, התאבדה באמצעות אקדחה במקלחת שבביתה.
שוב אורן...
השבמחקז: 6 בינואר 1890
מ: זכרון יעקוב ארץ ישראל
ר: בארץ ישראל העותמנית בשלטון העותמנים
ת: תפקידה העיקרי של שרה במחתרת הוא הצפנת הידיעות.
י: ייחודיותה של שרה היא הוא האומץ שבה והמעשיות והחוכמה שלה! היא אמיצה וחכמה, ובתור אחת שקראה את הספר [וממליצה לקרוא אותו] מבינים בו כמה שרה אהרונסון בעצם הייתה ציונית, חכמה, מעשית, ואמיצה, היא הייתה אחת שעשתה הכל למען חבריה ולמען הזולת, עוד ייחודיות שבה הייתה שהיא העדיפה להתאבד מאשר לגלות על מיקומו של יוסף לישנסקי וזהו מעשה שמביע על נאמנות.
בחרתי בדמות הנשית המלכה אליזבת השנייה:
השבמחקאליזבת אלכסנדרה מרי וינדזור (נולדה ב-21 באפריל 1926), או המלכה אליזבת השנייה, היא מלכת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד ו-15 מדינות נוספות. היא מכהנת גם כראש חבר העמים הבריטי, בו חברות גם מדינות שהיא אינה מולכת עליהן.
מלבד היותה ראש הממלכה המאוחדת וחבר העמים הבריטי, משמשת אליזבת כמפקדת העליונה של הצבא הבריטי וראש הכנסייה האנגליקנית. במקומות מסוימים היא נושאת תארים שונים. המלכה היא אחת משני אישים בלבד המכהנים כראש מדינה ביותר ממדינה אחת.
בעת תחילת שלטונה, בשנת 1952, היו נתונות למלכותה שבע מדינות, ולאורך כהונתה היא מלכה ב-32 מדינות שונות. במהלך כהונתה קיבלו מדינות רבות שהיו נתונות לשלטון האימפריה הבריטית עצמאות, אך חלקן הוסיפו לראות בה את מלכתן באופן סמלי עד שמינו לעצמן ראש-מדינה מקומי (בדרך-כלל נשיא). 15 מדינות מלבד בריטניה מוסיפות לראות בה את מלכתן גם כיום. בכל מדינה ממדינות אלו מוכר שלטונה של המלכה באופן עצמאי והיא מיוצגת בהן על ידי מושל כללי, הממונה מטעמה בהמלצת הממשלה המקומית. כל המדינות שבהן מולכת אליזבת השנייה חברות בחבר העמים הבריטי ואוכלוסייתן מקיפה כ-130 מיליון תושבים. בחבר העמים הבריטי חברות גם מדינות שאינן נתונות למלכותה של אליזבת השנייה, אולם היא מכהנת כראש הארגון.
סמכויותיה רחבות היקף להלכה, אך בפועל אין היא רשאית לעשות בהן שימוש. כמעט כל פעולותיה, בפרט בתחום הפוליטי, נעשות לצרכים סמליים וטקסיים בלבד.
כהונתה החלה עם פטירת אביה, המלך ג'ורג' השישי, ב-6 בפברואר 1952.
היא נישאה בשנת 1947 לנסיך פיליפ, הנושא מאז נישואיהם בתואר "הדוכס מאדינבורו", שכן במקרה שהמלכה מכהנת בתפקיד המונרך, בעלה אינו נקרא מלך.
קוקו שאנל-שני אבוטבול ושני נבון
השבמחקז-נולדה ב- 19 באוגוסט 1883 ונפטרה ב-10 בינואר 1971
מ-שאנל נולדה בעמק הלואר שבצרפת
ר- כאשר הייתה שאנל בת שתים עשרה מתה אמה משחפת. אביה, אלברט שאסנל (שם המשפחה המקורי), שנותר עם ששת הילדים, פיזר אותם אצל קרובי משפחה שונים, בעוד שאנל הגיעה לבית יתומים של מנזר קתולי. באותה תקופה למדה מהנזירות תפירה וספגה מהן סגנון לבוש פשוט, שלימים יאפיין את עיצוביה
ת- ייסוד בית האופנה "שאנל" מעצבת אופנה
י-שאנל נחשבת לחלוצה בתחום האופנה המודרנית ובתרומה לתנועה הפמיניסטית דרך עיצוביה. היא עיצבה בגדים פשוטים ונוחים לנשים - בניגוד למקובל בתקופתה - ואף מיוחס לה הוויתור על המחוך כפריט אופנה הכרחי.
מארי קירי (Marie Curie; 7 בנובמבר 1867 - 4 ביולי 1934), היא חוקרת פולנית, חלוצה בחקר תופעת הרדיואקטיביות. קירי זכתה לפרסום רב ככלת פרס נובל לפיזיקה לשנת 1903, "בזכות המחקר על תופעת הקרינה"; ופרס נובל לכימיהלשנת 1911, "על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום".
השבמחקאליס דדשב
ליאור שלאל
שני מזרחי